זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי

זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי

לפני כמה שנים, באחד הצמתים, תפס את תשומת לבי שלט פרסום גדול ועליו הופיע המשפט:

"זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי".

בהיותי מטפלת בנשימה וחוקרת את הנושא, המשפט הזה היה לי כל כך מדויק ונוגע.

הסתבר שהפרסומת הייתה למכונית אולם המשפט המשיך להדהד בתוכי.

ברגע זה אתם נושמים ומן הסתם חיים.

הנשימה. פעולה פיזיולוגית ואוטומטית המספקת לנו חמצן ומניעה בתוכנו את אנרגיית החיים.

בשאיפה אנו מכניסים פנימה חמצן שהוא הכרחי לקיום תאי הגוף ומסייע להם בפעולתם.

בנשיפה אנו משחררים CO2 ובעצם מוציאים את הפסולת מהגוף. כל מה שהגוף אינו זקוק לו.

ובכן...הנה כמה עובדות חשובות על הנשימה, שאולי יפתיעו אתכם:

* אדם ממוצע נושם בין 18,000 עד 20,000 נשימות ביום

* 70% מהפסולת בגוף מסולקים באמצעות נשיפה לעומת 3% באמצעות צואה, 7% באמצעות שתן

ו-20% דרך העור

* 90% מהתזונה הדרושה לגוף באה מהחמצן שאנו נושמים. רק 10% באים מהאוכל. אנו זקוקים לחמצן

על מנת לעבד את המזון.

* המוח אינו יכול לתפקד ולהתקיים ללא חמצן

* ניתן לחיות 10-14 ימים ללא אוכל, 4 ימים ללא נוזלים, ורק 4 דקות ללא אויר לפני גרימת נזק מוחי

* כל נשימה מזינה את מחזור הדם ואת מערכת החיסון

* נשימה עמוקה יותר משפרת את פעילות התאים והמערכת החיסונית ובכך את עצם כוחנו

* בנשימה רגועה אנו עוברים ממצב של חילוף חומרים הרסני לבונה – מחומצי לבסיסי.

הנשימה "מתקיימת מעצמה" בין אם אנו מודעים אליה או לא.

אבל לנשימה או נכון יותר, לאופן שבו אנו נושמים יש קשר ישיר ועמוק למצב הרגשי שלנו.

אז בואו לא ניקח אותה כמובנת מאליה.

נעצור לרגע ונשים לב לאייך אנחנו נושמים ביום יום.

כמה פעמים מצאתם את עצמכם משתמשים בביטויים כמו: "אין לי אוויר" או "אני צריך לצאת לשאוף אוויר" כאשר הייתם נתונים במצב של לחץ ומתח.

"עוצר נשימה" כאשר אנו חווים מופע מדהים או עומדים אל מול נוף מרשים.

"מישהו נושף בעורפי" כאשר אנו מרגישים שמשהו או מישהו דוחקים בנו.

ביטויים אלו מסמלים את ההכרה המודעת או לא מודעת שלנו בקשר שבין נשימה לשפת הנפש.

הנשימה בהיותה "נותנת חיים" מלמדת אותנו על האופן שבו אנו חיים את החיים מבחינה רגשית-מנטלית.

אם נשים לב, נראה שפעמים רבות במצבים של מתח או פחד (ראיון עבודה חשוב, עימות, סכנה ממשית או פנימית ועוד) יש לנו נטייה לעצור את הנשימה.

עצירת הנשימה הנה ביטוי או ניסיון לעצירת הרגשות, במקום שבו אנו חשים שאנו לא יכולים להכיל את הסיטואציה שבה אנו נמצאים.

באופן לא מודע עצירת או החזקת הנשימה כביכול עוזרת לנו להתמודד עם מצבי הלחץ והמשבר,

אולם היא לא מאפשרת התמודדות אמתית ובריאה ואף מגבירה את המתח הפנימי ואת הישנות הדפוסים הרגילים שלנו.

לעומת זאת, כאשר נגיע למפגש עם מקומות, סיטואציות או אנשים שעושים לנו טוב (למשל הליכה לים , מפגש עם אנשים אהובים ועוד) מיד אנו נושמים נשימה עמוקה ומלאה, כמו מבקשים להכניס פנימה את התחושות הטובות המתלוות למפגש זה.

אז אם הגעתם עד כאן.....נשמתם את הנשימה הראשונה.

אז כן...כולנו נושמים, אבל השאלה היא איך אנחנו נושמים.

ממש כפי שכולנו חיים אך השאלה היא איך אנו חיים.